הנוף של טיפולי עיניים עוצב עמוקות על ידי הופעתן של זריקות תוך עיניות. על ידי מתן תרופות חזקות ישירות לתוך תא הזגוגית של העין, זריקות אלו שינו את הפרוגנוזה של מצבים רבים כמו רטינופתיה סוכרתית שמסכנים את הראייה. עם זאת, לא כולם מועמדים אידיאליים. הבנת הניואנסים של מועמדות מבטיחה תוצאות מיטביות וממזערת סיכונים.
מי מרוויח מזריקות תוך עיניות?
חולים עם AMD רטוב (ניוון מקולרי הקשור לגיל):
AMD רטוב, המאופיין בכלי דם לא תקינים מתחת לרשתית, עלול לגרום לאובדן ראייה מהיר. זריקות תוך עיניות נגד VEGF יכולות לעצור או אפילו להפוך את ההתקדמות.
אנשים עם בצקת מקולרית סוכרתית:
חולי סוכרת מפתחים לפעמים נפיחות במקולה, החלק המרכזי של הרשתית. סטרואידים תוך עיניים או אנטי-VEGF יכולים להקל על בצקת זו, ולשמור על הראייה המרכזית.
קורבנות של חסימות ורידים ברשתית:
חסימות בורידי הרשתית עלולות להוביל להצטברות נוזלים ולשטפי דם. הזרקות תוך עיניות באתר של ד"ר רבינט יכולות לעזור להפחית נפיחות ולשפר את הראייה.
אנשים עם זיהומים או דלקות בתוך העין:
במקרים של אנדופטלמיטיס או דלקת אובאיטיס חמורה, אנטיביוטיקה תוך עינית או סטרואידים יכולים להיות מכריעים בניהול המצב.
מי צריך לשקול מחדש או להימנע מזריקות תוך עיניות?
חולים עם דלקות עיניים אקטיביות:
החדרת מחט לעין נגועה עלולה להחמיר את המצב. זה חיוני לנהל את הזיהום לפני ששוקלים כל טיפול תוך עיני.
אנשים עם גלאוקומה בלתי מבוקרת:
זריקות תוך עיניות עשויות להגביר באופן חולף את הלחץ הפנימי של העין. עבור מישהו עם לחץ עיניים מוגבר, זה יכול להוות סיכונים נוספים.
אנשים הנוטים לתגובות אלרגיות:
אלה עם אלרגיות ידועות למרכיבי התרופה להזרקה צריכים להימנע. תגובה אלרגית בתוך העין יכולה להיות מאתגרת במיוחד לניהול.
מטופלים שעברו ניתוח עיניים לאחרונה:
התקופה שלאחר הניתוח הופכת את העין לפגיעה יותר. לעתים קרובות מומלץ לאפשר מרווח ריפוי לפני ביצוע זריקות תוך עיניות.
אלה עם דיאטזה מדממת:
מטופלים עם הפרעות קרישה או אלו הנוטלים נוגדי קרישה חזקים עשויים להיות בסיכון מוגבר לדימומים תוך עיניים במהלך ההליך.